עובדיה נ' עו"ד בן ארי

פסק דין

עבודות שביצע התובע (להלן: עובדיה) גרמו נזק לנכס של מר חגי (להלן: חגי). הנתבע ייצג את חגי בתביעתו לקבלת פיצוי מעובדיה בגין הנזקים. עוד בטרם הוגשה תביעה לבית המשפט בנוגע לאותו נזק, הופקד סכום של 15,000 ₪ בידיו הנאמנות של הנתבע בכפוף לכך שהסכום יושב לעובדיה אם חגי יזכה לפיצוי מחברת הביטוח של עובדיה. לאחר שחגי ועובדיה הגיעו לכלל פשרה, שקיבלה תוקף של פסק-דין (להלן: הסכם הפשרה), במסגרתה שילמה המבטחת לחגי סכום של 150,000 ₪, פנה עובדיה בדרישה לנתבע להשבת הסכום. הנתבע התעלם מדרישה זו. בכתב הגנתו טען כי הסכם הפשרה היה לתשלום סכום מעבר לזה שהופקד בידיו, וכי ההסכמה היתה שהסכום המופקד יושב לידי עובדיה רק אם הניזוק יזכה ל"פיצויים מלאים", ארוע שלא התרחש. בדיון היום הבהיר הנתבע שהסכום המופקד הועבר לחגי.

אין מחלוקת כי ביום 30.8.05 חתמו בא-כוחו של עובדיה מחד והנתבע מאידך על מכתב בו נרשם כי מבלי להודות באחריות כלשהי מפקיד ב"כ עובדיה בידי הנתבע "פקדון בסך 15,000 ₪". כן נרשם במכתב:

"רשמתי לפני את הודעתך כי אם [חגי] יטען לנזקים עקב עבודות בניה שביצע [עובדיה], והוא לא יקבל את הפיצויים המלאים מהביטוח או מ[עובדיה], מתחייב [חגי] להגיש תביעה על מלא הסכום מבלי להתחשב בפקדון שמסרתי בידי חברי.

אם [חגי] יקבל פיצויים במסגרת פסק דין של בית משפט מחברת הביטוח, יוחזר הפקדון במלואו ל[עובדיה]".

כאמור, הנתבע חתם על מכתב זה כשהוא מוסיף את המילים "מסכים לאמור". בו ביום הוציא הנתבע קבלה על סך 15,000 ₪ ל"פקדון".

ביום 10.12.08 הגיעו חגי, עובדיה (שהיה נתבע באותו הליך) וצדדים נוספים להליך בת.א. (שלום י-ם) 1549/06 חגי נ' עובדיה להסכם פשרה שהוכתב לפרוטוקול בית המשפט. על פי ההסכם סוכם כי "בתביעה העיקרית", קרי: בין חגי לעובדיה, הגיעו הצדדים להסכם לפיו תסולק תביעת חגי "תמורת סכום של 150,000 ₪". כן נקבעו בהסכם תנאים הנוגעים לחסימת תביעות אפשריות של בעלי הזכויות בנכס. בהסכם לא נאמר שמדובר בכסף ששולם מעבר לכספים שהתקבלו בעבר. הצדדים כולם אישרו את ההסדר, והוא זכה לקבלת תוקף של פסק-דין.

לאחר סיום הליכים אלה פנה ב"כ עובדיה לנתבע בכתב וביקש כי ישיב את הסכום שהופקד בידיו. מכתבים אלה לא זכו למענה. בכתב ההגנה טען הנתבע שאינו מחוייב להשיב את הסכום מאחר והסכם הפשרה נחתם בהסכמתו המלאה של עובדיה, וזה לא ביקש שהסכום ששילם לחגי יופחת מסכום הפשרה. בדיון היום הבהיר הנתבע כי לו היה הסכום מופחת מהפיצוי ששילמה המבטחת – לא היה חגי מסכים לפשרה. כן טען הנתבע שהסכום ששולם בפשרה אינו מהווה פיצוי מלא לנזק שנגרם לחגי, בעוד שההסכם היה להשבת הסכום שהופקד רק במקרה בו ישולמו "פיצויים מלאים".

לאחר שמיעת הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להתקבל. המכתב עליו חתמו הצדדים קבע אומנם בתחילה שחגי יהיה זכאי לתבוע את מלוא הפסדיו, כולל סכום זה, אם לא יקבל "פיצויים מלאים" מהמבטחת. עם זאת, נראה כי בעוד הפסקה הראשונה למכתב עניינה בקבלת "פיצויים מלאים" מהמבטחת ללא הגשת תביעה, דנה הפיסקה השניה במקרה בו תוגש תביעה, שאז יהא על חגי להשיב לידי עובדיה את הפקדון לאחר מתן פסק-הדין. ההסכם לא חילק בין פסק-דין שניתן לאחר שמיעת ראיות לבין הסכם פשרה שזכה לתוקף של פסק-דין במהלך דיון בבית המשפט (בעידוד בית המשפט, כפי שהבהיר היום הנתבע). ממילא עם קבלת פסק-הדין זכאי היה עובדיה להשבת הסכום שהופקד בידי בא-כוחו של חגי. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם בעובדה שהסכם הפשרה לא ציין, ולו ברמז, כי הסכום המשולם הוא מעבר לסכומים שהתקבלו בעבר. עובדיה מסר בעדותו היום שסכום זה לא הוזכר כלל באוזני בא-כוחו, שייצגו מטעם חברת הביטוח, מאחר והסכום הועבר לידי חגי בתור מעין הלוואה, לנוכח מצב קשה אליו נקלע. מכל מקום, הסכום לא מצא ביטויו בהסכם הפשרה, שנוסח על ידי צדדים המיוצגים על ידי עורכי-דין, ובהם הנתבע, אף שחזקה עליהם כי הם מדקדקים במילותיהם בניסוח הסכמים בעלי תוקף משפטי מחייב. מכאן שלא ניתן למצוא בו תימוכין לטענה לפיה הסכום שנפסק הוא מעבר לסכום שאין מחלוקת שהיווה פקדון.

לנוכח האמור לעיל, ולאור המסקנה כי הוסכם על הצדדים שהפקדון יושב עם מתן פסק-דין, ומשלא נקבע אחרת בהסכם הפשרה, הוטלה על הנתבע החובה להשיב את הסכום שהופקד בידיו הנאמנות לידי התובע. חובה זו מוטלת על הנתבע כנאמן. על פני הדברים נראה שהנתבע זכאי להשבת הסכום מחגי, אלא שזה לא נתבע במסגרת ההליך דנא, ולפיכך לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין זה.

לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 15,000 ₪ בצירוף הפירות שנשא הסכום עד למועד בו הועבר לידי מר חגי ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד זה ואילך. אם ב"כ הנתבע לא ימציא לצד שכנגד בתוך 20 יום ראיה לאותן פירות שנשא הסכום, יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.8.05 ועד ליום תשלומו בפועל. הסכום ישולם בתוך 60 יום מהיום, כדי לאפשר לנתבע לבוא בדברים עם חגי.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: